שוקי זקרי ת"א בע"מ ואח' נ' שרפמן

החלטה

המבקשת עתרה בבקשה לפי תקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") לדחיית תובענת המשיבות עקב אי הפקדת הערובה שנקבעה על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 16.5.12 (להלן: "החלטת הערובה"). כן עתרה המבקשת לשחרור כספים שהופקדו על ידי המשיבות כתנאי לקבלת התנגדותם בהליך השטרי שבכותרת, אשר הדיון בו אוחד עם הליך זה.

המשיבות, בתגובתם, התנגדו לבקשה וביקשו אורכה של שלושה חודשים להפקדת הערובה ותשלום המחצית השנייה של האגרה, בטענה לקשיים כלכליים אשר פקדו אותן ובהסתמך על השלב המתקדם בו מצוי בירור תובענתן, המוצדקת לטעמן, ועלויותיהן הרבות עד כה. כן ביקשו בתגובתם, לבטל את דיון ההוכחות מחר.

המשיבות אכן לא פעלו כנדרש בהחלטת הערובה ולא הפקידו את סכום הערובה אשר נקבע בהחלטה זו (20,000 ₪), אותו היה עליהם להפקיד עד ליום 10.6.12.

בנוסף לכך, ולמרות שישיבת הוכחות בתיק זה קבועה למחר, 13.6.12, המשיבות אף לא שילמו את המחצית השנייה של אגרת בתי המשפט. זאת, בניגוד לדרישה הקבועה בדין, ולמרות דרישת תשלום ששלחה המזכירות ביחס למחצית השנייה של האגרה (שכעולה מאישור המסירה בתיק בית המשפט נמסרה לב"כ המשיבות כבר בחודש אוקטובר 2011), ועל אף התייחסות מפורשת של בית המשפט לעניין זה בהחלטת הערובה (סעיף 11 להחלטה). יצוין, כי הסכום לתשלום בגין המחצית השנייה של האגרה מסתכם בסך של 5,262 ₪ בלבד.

יוזכר, כי עובר לישיבת הוכחות קודמת, אשר הייתה קבועה בתיק זה ליום 28.3.12, הגישו המשיבות ביום 25.3.12 בקשה לדחיית ניהול ההליך ללא מועד. בהחלטה מפורטת מיום 26.3.12 נדחתה בקשה זו של המשיבות, תוך שבית המשפט שיקף את מורת רוחו מעיתוי הגשתה של בקשה זו:

"אדגיש, כי אני אף מוצאת טעם לפגם בעיתוי הגשת הבקשה, ימים מספר בלבד לפני מועד הדיון שנקבע זה מכבר, כאשר ברי, כי על פי תקנות סדר הדין, יש צורך בהעברת הבקשה לתגובה ומתן זכות להגשת תשובה לתגובה לבקשה, בטרם מתן החלטה. לא די בעניין זה בטיעון הכללי, העמום אף הוא, כי בשבועות האחרונים נעשו מאמצים, שלא צלחו, להתייצבות מר זקרי לדיון (סע' 4). הגשת הבקשה ברגע האחרון לפני הדיון מציבה את בית המשפט, למעשה, לפני "מעשה עשוי", כאשר מחד, ברי כי מר זקרי לא יספיק להתייצב לדיון הקבוע למחר גם אם בקשתו תידחה, ומאידך, לא ניתן לעשות שימוש במשבצת הזמן השיפוטית היקרה (יום דיונים שלם) אשר שוריינה זה מכבר לשם שמיעת ההוכחות בתיק. אף הנתבעת, אשר יש להניח כי נערכה, באמצעות בא כוחה, לקיום הליך הוכחות, תספוג מן הסתם עלויות וטרחה עקב ביטול ישיבת ההוכחות".

למרות ביקורת זו של בית המשפט, ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, ועל מנת להימנע מתוצאה דראסטית של סילוק ההליך בהעדר התייצבות, בוטלה ישיבת ההוכחות הקודמת הנ"ל, תוך הותרת מועד ישיבת ההוכחות הנוסף, 13.6.12, על כנו. בהמשך, ולאחר עיון בתגובת ב"כ המשיבות, ניתנה החלטת הערובה, נשוא הבקשה הנוכחית לדחיית התובענה.

והנה, למרות דברים ברורים אלו של בית המשפט בהחלטה הנ"ל, אף הפעם הוגשה עמדת המשיבות ובקשתן להארכת המועד ברגע האחרון, יום לפני מועד דיון ההוכחות, ואף זאת, לא כפניה יזומה מצידן לבית המשפט, אלא בתגובה לבקשת המבקשת לדחיית ההליך עקב אי הפקדת ערובה. זאת, למרות שברור, שאין באמור בתגובת המשיבות משום חידוש כלשהו אשר נודע למשיבות זה עתה, כך שלא הייתה כל מניעה מלפנות מבעוד מועד לבית המשפט, ובכך לאפשר לבית המשפט, לכל הפחות, לעשות שימוש בבוקר הדיונים השלם שהוקצה לדיון ההוכחות מחר, לצורך שמיעת הליך אחר, ולצמצם טרחה ועלויות אצל הצד שכנגד וב"כ בהכנה לישיבת ההוכחות. דומני, כי אין צורך להרחיב בדבר הפסול בהתנהלות חוזרת ונשנית זו מצד המשיבות.

זאת ועוד: תגובת המשיבות הכוללת את בקשתן להארכת מועד להפקדת סכום הערובה אף אינה נתמכת בפירוט עובדתי ממשי ובתצהיר כדין, תוך שב"כ המשיבות לא טרח להתייחס להעדר תצהיר כדין בגדר התגובה, כמתחייב וכמתבקש, בפרט נוכח התייחסות בית המשפט בהרחבה לנושא זה בהחלטה קודמת מיום 26.3.12:

"למרות היות הבקשה מבוססת כל כולה על טיעון עובדתי כאמור בדבר מניעה מהמשך ניהול ההליך בשלב זה, היא אינה מגובה בתצהיר כדין...

...

ולא פורטה כל הבהרה מדוע לא צורף לבקשה תצהיר מאומת כדין, באימות קונסולרי, לתמיכה בעובדות הבקשה. אף בתשובה לתגובה שהוגשה הבוקר ללשכתי, אין הסבר ממשי בעניין, ולא די בטענה הכללית כי מר זקרי לא יכול היה לחתום על התצהיר לפני קונסול ישראלי במקום הימצאו.

...

על תובע המבקש מבית המשפט לדחות את הדיון בהליך אותו יזם ללא מועד עקב שהותו בחו"ל להתכבד ולפרט לפני בית המשפט את המניעה הניצבת בפניו בהקשר לחזרתו ארצה וניהול ההליך אותו יזם. הוא אינו רשאי להסתפק בטיעון כללי בדבר שהותו בחו"ל ואי ידיעתו מתי ישוב ארצה. באם קיימת מגבלה עקב צנעת הפרט, או מגבלה אחרת כלשהי מהצגת טיעון מפורט וגלוי בעניין זה, קיימות דרכי התמודדות מתאימות עם מגבלה כאמור, כגון הגשת הבקשה בשלב הראשון לעיון בית המשפט בלבד על מנת לאפשר לבית המשפט לשקול את הדברים, לרבות לעניין מידת ההצדקה שבאי חשיפת טעמי המבקשת לעיני הצד שכנגד".

בשינויים המחויבים, דברים אלו רלבנטיים, כמובן, אף כיום, בהקשר לתגובת המשיבות לבקשת המבקשת, וזאת אף ביתר שאת, באשר חלוף הזמן אפשר למנהלי המשיבות, אף אם שוהים בחו"ל, לעמוד טוב יותר על מצבן של המשיבות ולהיערך להגשת התצהיר הנדרש לבית המשפט, ולו בדרך של אימות קונסולרי.

אדגיש, כי איני מתעלמת מכך, שהמשיבות ומנהליהן מצויים בתקופה לא פשוטה וכי המנהלים שוהים ככל הנראה עדיין בחו"ל, דבר המכביד מן הסתם על התנהלות המשיבות, לרבות בהקשר לניהולו של הליך זה. עם זאת, קשיים אלו אינם פוטרים את המשיבות, אשר בחרו לעמוד על ניהול ההליך, מן החובה לכבד את החלטות בית המשפט ומן החובה לקחת בחשבון את העלויות והטרחה הנגרמים לצד שכנגד ואת הערות בית המשפט בהחלטות קודמות בהקשר זה, במיוחד לעניין עיתוי הפניה לבית המשפט ולעניין הנזק המערכתי הנגרם עקב ירידה לטמיון של ימי דיונים שלמים. חובות אלו הינן חלק מן החובה הכללית המוטלת על בעלי הדין בניהול ההליך המשפטי.

אכן, על פי תקנה 528 לתקנות, לבית המשפט נתונה סמכות להארכת מועדים אשר נקבעו על ידו בהחלטות קודמות. ואולם, בנסיבות המקרה דנן, סבורני, כי המשיבות לא הניחו לפני בית המשפט נימוקים מספקים ותשתית עובדתית, מפורטת דיה ומגובה בתצהיר, המצדיקה את מתן האורכה המבוקשת לצורך הפקדת הערובה ותשלום המחצית השנייה של האגרה ולצורך דחייה חוזרת של מועד הדיון.

לא די, כמובן, בטיעון הכללי, מפי בא כוח המשיבות בגדר התגובה בהקשר זה, ועל המשיבות המבקשות מבית המשפט אורכה, בפרט לאחר שבית המשפט לא החמיר עימן ונתן אורכות קודמות בעניין תשלום האגרה ודחיית דיונים, להתכבד ולבסס את בקשתן הנוכחית, במישור העובדתי והמשפטי כאחד. דבר מכל אלה, לא נעשה.

בנוסף לכל אלו, ואל מול זכות הגישה לערכאות לשם בירור תביעת המשיבות, יש לקחת בחשבון אף את זכויותיה של בעלת הדין שכנגד, במישור עלויות ניהול ההליך הנמשך והעדר הוודאות והסופיות עקב הימשכות ההליך. בהקשר זה אציין, כי בניגוד לטענת המשיבות, מצב הדברים הנוכחי שונה, לטעמי, מהתארכות ההליך בזמנו עקב הצורך לברר את טענת המבקשת להעדר סמכות עניינית לבימ"ש זה לבירור התובענה ועמדתה, כי על ההליך להתברר בבית הדין לעבודה. שם, מדובר היה בבקשה ועמדה לגיטימית של בעל דין במחלוקת אשר בירורה הינו לעתים חלק מניהול שוטף של הליך אזרחי, על מחלוקות הביניים אשר מתעוררות במהלכו, וזאת, גם אם עמדת המבקשת נדחתה בסופו של יום. במקרה דנן, ומהטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה, כי התנהלות המשיבות חרגה מגדר הלגיטימיות בהתנהלות בעל דין בהליך אזרחי שהוגש על ידו.